מה מפיץ בודק בפועל?

1. האם ניתן להגיע למחיר צרכן תחרותי בישראל. מחיר קנייה בארה"ב או באירופה הוא רק נקודת התחלה. אחרי הובלה, מכס ומע"מ, מרווח מפיץ ומרווח רשת, המחיר לצרכן צריך להישאר תחרותי. יצרן שמגיע מראש עם מודל תמחור מחושב, אחרי התאמה ובדיקת השוק הישראלי, חוסך חצי מהשיחה.
2. רגולציה, תווית וכשרות. רפורמת "מה שטוב לאירופה" הקלה מאוד על יבוא מוצרים בתקן אירופי מאז ינואר 2025, אבל במזון ובתוספים עדיין נדרשים סימון בעברית ותעודת כשרות שתתקבל ברשתות. מפיץ ששומע "כרגע אין, אבל זה אפשרי" על כשרות מבין שהדרך למדף ארוכה.
3. הוכחת ביקוש. נתוני מכירות בשווקים דומים, קהילה דיגיטלית שכבר כוללת ישראלים ומכירות שכבר קיימות לישראל דרך אונליין: אלה שווים יותר מכל מצגת.
4. מי מממן את השיווק. מפיץ לא רוצה להשקיע לבד בבניית מותג שאינו שלו. תקציב שיווק משותף לשנה הראשונה הוא לעתים הסעיף שמכריע את העסקה, והבעת אמון בשוק המקומי.
5. התאמה לפורטפוליו. המותג צריך להשלים את מה שהמפיץ כבר מוכר, לא להתחרות בו, ולהיכנס לאותן רשתות שהוא כבר עובד איתן.

השורה התחתונה: מותג שמגיע מוכן עם תשובות לשאלות האלה לא מבקש מהמפיץ להאמין בו. הוא מראה לו עסקה.

מה מניע את הגל? מעבר לספורטאים, יש כאן שלושה קהלים שגדלים במהירות: מבוגרים שרוצים לשמור על מסת השריר, נשים בגיל המעבר, ומשתמשים בתרופות הרזיה מסוג GLP-1 (כמו אוזמפיק), שאוכלים פחות ונדרשים לחלבון כדי לצמצם איבוד שריר בזמן הירידה במשקל. וחשוב לדייק: חלבון לבדו לא "מחטב". הוא חומר הגלם שמאפשר לשריר להיבנות ולהישמר, והשילוב שלו עם אימוני כוח הוא שעושה את ההבדל.

אבל לביקוש הזה יש מחיר. אבקת מי גבינה (Whey), שבעבר נחשבה תוצר לוואי זול של ייצור גבינות, הפכה לאחד מחומרי הגלם המבוקשים בתעשייה. בסוף אוגוסט עמד מחיר רכז מי גבינה עתיר חלבון בארה"ב על כ-12.25 דולר לפאונד, עלייה של 134% בתוך שנה, ובאירופה נרשמה עלייה דומה של כ-122%. הבעיה היא שאי אפשר להגדיל את ההיצע במהירות, כי הוא קשור ישירות לכמות הגבינה שמיוצרת. יצרנים מגיבים בהעלאות מחירים, בשינויי מתכונים ובמעבר לתערובות של מי גבינה עם חלבונים צמחיים או חלבון ביצה.

בישראל נוספת לכל זה שכבה של כשרות. הדרישות לאישור כשרות, ולחלק מהציבור גם חלב ישראל ומהדרין, מצמצמות את מאגר הספקים המתאימים ומוסיפות עלות, ודווקא בתקופה שבה ההיצע העולמי ממילא מתוח.

מה זה אומר למותגים ולמשווקים?

1. שרשרת אספקה היא חלק מהאסטרטגיה. מי שלא מבטיח חוזים וספקים מראש, ימצא את עצמו בלי סחורה או עם מרווח שנמחק.
2. תערובות הן הזדמנות, לא פשרה. שילוב של מי גבינה עם חלבון ביצה או חלבון צמחי יכול לאזן עלויות וגם לייצר בידול אמיתי על המדף.
3. לדבר אל קהל, לא אל גרמים. הצרכן כבר יודע שחלבון חשוב. הבידול הבא יהיה בהתאמה לקהלים ספציפיים: גיל 50+, נשים, ומי שנמצא בתהליך הרזיה.
4. כשרות כערך מוסף. בשוק הישראלי, כשרות אמינה ושקופה היא חלק מהבטחת המותג.

חלבון הוא כבר לא טרנד חולף, אבל השוק מתבגר. מי שירוויח בשנים הקרובות הם המותגים שינהלו את שרשרת האספקה בחוכמה שבה הם מנהלים את המיתוג.

חני לוטן-תוריאל, מטאורה

A private label food brand can offer customized products based on consumers' dietary preferences, lifestyles, or tastes by using personalization technologies. By offering personalized products, private label food brands can differentiate themselves from competitors and create stronger connections with consumers. Personalization requires data collection and analysis, which is costly and raises security and privacy concerns. Can you think of any brands using it?

אחרי מים, תה הוא המשקה השני הנצרך בעולם. כ- 300 מיליארד ליטר בשנה.

באסיה עדיין כמחצית מהצריכה מבוססת על עלי תה, אך מן הצד השני, בבריטניה כ- 96% מצריכת התה מגיעה מתיונים. אכן שקיות התה נוחות יותר, ונוחות זה שם המשחק, אבל הבעיה היא שכ- 25% מהשקית מכילה פלסטיק!

מחקר קנדי מצא כי מתיון הנחשף למים רותחים מחלחלים חלקי מיקרופלסטיק ישר למשקה ומשם לגופינו. בנוסף, כמויות הפלסטיק מגיעות ברובן לאוקיינוס ובקצב הזה בשנת 2050 יהיה יותר פלסטיק מאשר דגים בים!

אז איך תשתו את התה שלכם?

כמחצית מהנשאלים מחליפים ארוחות רגילות בחטיפים מזינים לאורך היום. רובם גם אוכלים בריא יותר, ומעדיפים חטיפים בעלי ערך תזונתי גבוה, כדי לחזק את המערכת החיסונית. עלייה נרשמה גם בפופולריות של מוצרים מן הצומח, מסיבות בריאותיות וסביבתיות.

עם זאת, רוב הנשאלים ציינו שקשה למצוא חטיפים טעימים ומזינים מן הצומח, במחיר שווה לכל נפש, וכי הם מחפשים מותגים ששומרים על הסביבה – ואף מוכנים לשלם עליהם יותר.

ומה קורה בישראל? האם גם אתם חושבים יותר על הבריאות והסביבה בסופרמרקט? שתפו אותנו.

המותגים הפרטיים נותנים לכך מענה בדרכים שונות. קחו למשל את קטגוריית המיצים המקוררים: הצרכנים מחפשים רכיבים פונקציונליים, כמו חלבון, ויטמינים ותוספים טבעיים לחיזוק האנרגיה והמערכת החיסונית. לכן טעמים כמו ג'ינג'ר, מנגו ופסיפלורה, הנחשבים לבריאים, זוכים לפופולריות. גם בקטגוריות כמו תה או משקאות קפה מוכן, המותגים הפרטיים הולכים ומתמקדים ביתרונות בריאותיים, כדי למשוך צרכנים.

.

ועל מה אתם חושבים כשאתם קונים מים?

החברה השקיעה שנים במחקר, וכעת מציעה את הטכנולוגיה לחברות מתחרות בתחום וליצרניות של שפופרות שונות, כדי לסייע בשינוי רחב יותר של השוק, כחלק מהמאמץ העולמי לצמצום פסולת.

מניחה שגם אצלנו המגמה תעלה הילוך בקרוב, ויצרנים וקמעונאים יגדירו לעצמם יעדים כמותיים למעבר לאריזות מתכלות.

מכירים חברות שעברו לאריזות מתכלות?

זהו שיא המגמה בשנים האחרונות, של צרכנים המאמצים מותגי יינות פרטיים על חשבון מותגים מוכרים. מכירות מותגי יינות פרטיים צמחו מדי שנה מאז 2014, ואילו מכירות היינות הממותגים עמדו במקום. במהלך 2020, מעל 3% מבקבוקי היין שנמכרו ברשתות הענק, היו של מותגים פרטיים. רוב המכירות אמנם של יינות זולים יחסית, אך הביקוש הגובר גורם לקמעונאים לשלב במותגים הפרטיים גם יינות פרימיום וסופר-פרימיום.

הקמעונאים מצדם מקדמים את היינות הפרטיים בערוצים השונים, ומפרסמים לא מעט בפלטפורמות קנייה אונליין, הכוללות משלוח ישירות לצרכן. מעניין מתי נראה אצלנו יין במותג פרטי…

אם עניתם "נייר טואלט", צדקתם. אף קטגוריה לא נהנתה מפרסום ומכירות כמו קטגוריית מוצרי הנייר, בשעה שצרכנים שחששו להיתקע בלי נייר טואלט, טישו או מפיות, רוקנו במהירות את המדפים. זה דרש מקמעונאים לאתר ספקים חדשים, והפך את נייר הטואלט לאחד הסמלים של הצלחת המותגים הפרטיים בשנה החולפת.

וכעת, כשמותגים מסורתיים מגבירים את היקף הייצור, האם קמעונאים וצרכנים ימשיכו לגוון את סל המוצרים שלהם, או יחזרו למותגים המוכרים?

1. תצוגה מועדפת – הלקוח מחפש מוצר? הציגו בראש התוצאות מוצרים של המותג הפרטי, כדי להגביר חשיפה ולהגדיל מכירות.

2. התאמה אישית – מבצעים, קופונים ומוצרים משלימים/ איסוף הדאטה בזמן המגיפה, מאפשר לחברות להתאים אותם אישית לצרכן.

3. בריאות ולייפסטייל – ניתן ליצור חווית לקוח ייחודית ומרגשת, למשל בהצגת תפריט ומתכונים בהתאמה אישית בהתאם למצרכים שקנה ולצרף המלצה למוצרי המותג הפרטי.

4. כלי אונליין – רשתות יכולות להיעזר בשורה של כלים לבניית קשרים עם הצרכן, בעזרת תוכן רלוונטי. זה יגביר את אמון הצרכן, ויאפשר לקדם בהמשך עוד ועוד מוצרים של המותג הפרטי.