A private label food brand can offer customized products based on consumers' dietary preferences, lifestyles, or tastes by using personalization technologies. By offering personalized products, private label food brands can differentiate themselves from competitors and create stronger connections with consumers. Personalization requires data collection and analysis, which is costly and raises security and privacy concerns. Can you think of any brands using it?

אחרי מים, תה הוא המשקה השני הנצרך בעולם. כ- 300 מיליארד ליטר בשנה.

באסיה עדיין כמחצית מהצריכה מבוססת על עלי תה, אך מן הצד השני, בבריטניה כ- 96% מצריכת התה מגיעה מתיונים. אכן שקיות התה נוחות יותר, ונוחות זה שם המשחק, אבל הבעיה היא שכ- 25% מהשקית מכילה פלסטיק!

מחקר קנדי מצא כי מתיון הנחשף למים רותחים מחלחלים חלקי מיקרופלסטיק ישר למשקה ומשם לגופינו. בנוסף, כמויות הפלסטיק מגיעות ברובן לאוקיינוס ובקצב הזה בשנת 2050 יהיה יותר פלסטיק מאשר דגים בים!

אז איך תשתו את התה שלכם?

כמחצית מהנשאלים מחליפים ארוחות רגילות בחטיפים מזינים לאורך היום. רובם גם אוכלים בריא יותר, ומעדיפים חטיפים בעלי ערך תזונתי גבוה, כדי לחזק את המערכת החיסונית. עלייה נרשמה גם בפופולריות של מוצרים מן הצומח, מסיבות בריאותיות וסביבתיות.

עם זאת, רוב הנשאלים ציינו שקשה למצוא חטיפים טעימים ומזינים מן הצומח, במחיר שווה לכל נפש, וכי הם מחפשים מותגים ששומרים על הסביבה – ואף מוכנים לשלם עליהם יותר.

ומה קורה בישראל? האם גם אתם חושבים יותר על הבריאות והסביבה בסופרמרקט? שתפו אותנו.

המותגים הפרטיים נותנים לכך מענה בדרכים שונות. קחו למשל את קטגוריית המיצים המקוררים: הצרכנים מחפשים רכיבים פונקציונליים, כמו חלבון, ויטמינים ותוספים טבעיים לחיזוק האנרגיה והמערכת החיסונית. לכן טעמים כמו ג'ינג'ר, מנגו ופסיפלורה, הנחשבים לבריאים, זוכים לפופולריות. גם בקטגוריות כמו תה או משקאות קפה מוכן, המותגים הפרטיים הולכים ומתמקדים ביתרונות בריאותיים, כדי למשוך צרכנים.

.

ועל מה אתם חושבים כשאתם קונים מים?

החברה השקיעה שנים במחקר, וכעת מציעה את הטכנולוגיה לחברות מתחרות בתחום וליצרניות של שפופרות שונות, כדי לסייע בשינוי רחב יותר של השוק, כחלק מהמאמץ העולמי לצמצום פסולת.

מניחה שגם אצלנו המגמה תעלה הילוך בקרוב, ויצרנים וקמעונאים יגדירו לעצמם יעדים כמותיים למעבר לאריזות מתכלות.

מכירים חברות שעברו לאריזות מתכלות?

זהו שיא המגמה בשנים האחרונות, של צרכנים המאמצים מותגי יינות פרטיים על חשבון מותגים מוכרים. מכירות מותגי יינות פרטיים צמחו מדי שנה מאז 2014, ואילו מכירות היינות הממותגים עמדו במקום. במהלך 2020, מעל 3% מבקבוקי היין שנמכרו ברשתות הענק, היו של מותגים פרטיים. רוב המכירות אמנם של יינות זולים יחסית, אך הביקוש הגובר גורם לקמעונאים לשלב במותגים הפרטיים גם יינות פרימיום וסופר-פרימיום.

הקמעונאים מצדם מקדמים את היינות הפרטיים בערוצים השונים, ומפרסמים לא מעט בפלטפורמות קנייה אונליין, הכוללות משלוח ישירות לצרכן. מעניין מתי נראה אצלנו יין במותג פרטי…

אם עניתם "נייר טואלט", צדקתם. אף קטגוריה לא נהנתה מפרסום ומכירות כמו קטגוריית מוצרי הנייר, בשעה שצרכנים שחששו להיתקע בלי נייר טואלט, טישו או מפיות, רוקנו במהירות את המדפים. זה דרש מקמעונאים לאתר ספקים חדשים, והפך את נייר הטואלט לאחד הסמלים של הצלחת המותגים הפרטיים בשנה החולפת.

וכעת, כשמותגים מסורתיים מגבירים את היקף הייצור, האם קמעונאים וצרכנים ימשיכו לגוון את סל המוצרים שלהם, או יחזרו למותגים המוכרים?

1. תצוגה מועדפת – הלקוח מחפש מוצר? הציגו בראש התוצאות מוצרים של המותג הפרטי, כדי להגביר חשיפה ולהגדיל מכירות.

2. התאמה אישית – מבצעים, קופונים ומוצרים משלימים/ איסוף הדאטה בזמן המגיפה, מאפשר לחברות להתאים אותם אישית לצרכן.

3. בריאות ולייפסטייל – ניתן ליצור חווית לקוח ייחודית ומרגשת, למשל בהצגת תפריט ומתכונים בהתאמה אישית בהתאם למצרכים שקנה ולצרף המלצה למוצרי המותג הפרטי.

4. כלי אונליין – רשתות יכולות להיעזר בשורה של כלים לבניית קשרים עם הצרכן, בעזרת תוכן רלוונטי. זה יגביר את אמון הצרכן, ויאפשר לקדם בהמשך עוד ועוד מוצרים של המותג הפרטי.

הטכנולוגיה מסייעת לשמור על בריאות הקונים במהלך הקורונה, כי אינם נדרשים לגעת בסל או בעגלה, אלא רק במוצרים שייקחו איתם הביתה. בכניסה לחנות מותקן רמזור, המגביל את מספר הקונים ל-20 בו זמנית ומבטיח ריחוק חברתי. בנוסף, צרכנים ללא מסיכה יקבלו אחת, וכן יוצבו עמדות לחיטוי ידיים בכל החנות.

מבין הצרכנים שמקבלים תלושי מזון, פחות מ-5% עורכים קניות באינטרנט. אולם ארה"ב משקיעה מיליוני דולרים, על מנת לעודד קמעונאים לאפשר תשלום אונליין באמצעות תלושי מזון. מותגים פרטיים יכולים למלא תפקיד מרכזי במשיכת הצרכנים הללו לזירה הדיגיטלית, בתנאי שקמעונאים ימנפו נכון את הפלטפורמות שלהם, ישפרו את הטכנולוגיה הקיימת, ויציעו שירותים כגון 'קנייה אונליין ואיסוף בחנות'.

מצד שני, קריצה לקהל 'נזקק' עלולה לקבע את מעמדם של מותגים פרטיים כחלופה זולה למותגים המסורתיים. מה דעתכם?